רשב"ם על בבא בתרא ס״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 מתני' המוכר את הבית - סתם:
2 היציע - בגמרא מפרש ואינו בכלל בית אע"פ שפתוח היציע לתוכו של בית דאיכא למימר דכיון דתשמישו לבית מכרו עם הבית אפ"ה אינו מכור:
3 ולא את החדר - אע"פ שהוא לפנים מן הבית ופתוח לתוכו ודריסתם לבית דכיון דאין תשמישו כשל בית שאינו עשוי אלא להצניע שם חפציו לשמור כמין תיבה הלכך אינו בכלל בית:
4 בזמן שיש לו מעקה כו' - הוי חשוב בפני עצמו ולא בטיל אגב בית:
5 גמ' אפתא - אפנטמ"ן בנין נמוך אצל הבית מצדו או מאחוריו:
6 בדק חלילה - איהו נמי כמין אפתא סמוך לבית אלא שעשוי חלונות חלונות לנוי לודר"ש בלע"ז והיינו לשון חלילה על שם שכתליו חלול כל סביביה ועשוי חלונות כן נראה בעיני:
7 כ"ש בדקא חלילה - דאינו מכור דאין תשמישו דומה לתשמישו של בית כלל שהרי לנוי עשוי ולהקר שם:
8 אבל אפתא - שהוא סתום כבית דמי תשמישו לתשמיש דבית טפי ומזדבנא בכלל בית:
9 היציע התחתונה וגו' - ג' היו זו על גב זו כו' וכל אחת ואחת מרחבת אמה מחברתה בשביל שהיו כונסין את החומה אמה להושיב ראשי קורות של תקרה המפסקת בין יציע ליציע כדכתיב כי מגרעות דהיינו כניסת החומה נתן לבית סביב לבלתי אחוז בקירות הבית כלומר שלא יצטרך לנקוב את קירות הבית לתחוב שם ראשי קורות:
10 דכתיב - ביחזקאל:
11 הצלעות צלע אל צלע וגו' - ופשטיה דקרא בתאים מיירי:
12 קנה אחד אורך וגו' - היינו שש אמות שכן מדת הקנה כדמפרש ביחזקאל ואיציע התיכונה קאי דהויא שש אמות:
13 ואיבעית אימא מהכא - נפקא לן דתא היינו בנין שאחורי בית דהיינו יציע דקחשיב תא אחורי ההיכל:
14 כותל ההיכל שש כו' - משנה במסכת מדות דקחשיב אורך ההיכל מן המזרח למערב מאה אמה כותל האולם חמש כו' ומדקא חשיב תא לבסוף ש"מ היינו יציע:
15 כותל ההיכל שש - עובי הכותל שאחורי בית קדשי הקדשים:
16 והתא שש - חללו של תא מן המזרח למערב:
17 וכותל התא - כותל מערבי שלו עביו חמש:
18 אמר מר זוטרא - הא דתנן לא מכר את היציע והוא דאיכא ד' אמות על ד' אמות חשוב בפני עצמו ואי לא לא:
19 לא את הבור - סיפא דמתני' דהמוכר את הבית לא מכר את היציע היא וקאמר דגם את הבור ואת הדות אינו בכלל בית:
20 בור - בחפירה דות בבנין:
21 אע"פ שכתב לו - בית זה אני מוכר לך ועומקה ורומה דלא אתא לרבויי אלא עליות ומעקה וקרקעית הבית שאם רצה מוכר לחפור תחת הבית לוקח מעכב עליו:
22 ה"נ - גבי בור ודות אי הוי ד' אמות אינן מכור ואי לא לא חשיב בפני עצמו ומזדבן בהדי בית בתמיה והלא סתם בור לא הוי ארבע אמות רוחב דבור קצר הוא:
23 בור ודות תשמישתיה לחוד - שעמוקים הם ותשמישן למים ובית תשמישתא לחוד לפיכך אינו בכלל בית אע"ג דלא הוי ד' אמות אבל יציע ובית חדא תשמישתא הוי הוא מקום דירה:
24 לא חשיב - ובטיל לגבי בית:
25 השתא יציע - שתשמישתה שוה לגמרי לשל בית אמרת לא מיזדבן להדי בית:
26 חדר - העשוי לשמירת ממונו ואין דומה התשמיש לשל בית לא כל שכן ואמאי איצטריך למיהדר ולמיתניה:
27 לא צריכא - למיתני לא מכר את החדר אלא דמצר לו מוכר ללוקח בשטר מכירה מצרים חיצונים שחוץ לחדר דסד"א מכר את החדר שהרי בתוך המצרים הוא קמ"ל מתני' דלא מכר אלא בית והאי דמצר חוץ לחדר וכתב ביתו של פלוני מן המערב מצרים הרחיב לו:
28 כדרב נחמן - שלא ידע לפרש ולומר חדר שלי היא ממערבו של בית דאין זה מצר הניכר לאנשי העיר והלכך כתב מצרים הניכרים:
29 בבירה גדולה - בית גדול הוא ופתוחין לו בתים סביבותיו ואין הבירה עשויה לתשמיש אלא לישיבה והילוך בני הבתים והכל בית אחד הוא כדכתיב הבירה אשר הכינותי דברי הימים א כ״ט:י״ט:
30 המוכר בית לחבירו - וכגון שהיה עומד באחד מבתי הבירה ואמר לו בית זה אני מוכר לך:
31 כוליה זבין ליה - דכיון דליכא דקרו לבית בית ולבירה בירה אלא כולה ביחד מיקריא בית איהו בית זבין ליה וקנה הכל:
32 דאיכא דקרו לבית - שבבירה בית ולבירה עצמה קרו בירה:
33 מהו דתימא - כיון דמצר ליה מיצרי בראי וכולה מיקריא בית כולה זבין ליה:
34 קמ"ל - רב נחמן דלא אמרינן הכי:
35 משום דהוה ליה למכתב - למוכר ולא שיירית בזביני אלין שבתוך ארבעה המצרים קדמי כלום שהרי כך תיקנו חכמים לכתוב בשביל שיש בני אדם שמרחיבין המצרים בשטר המכירה ואינם מוכרים כל מה שבתוך המצרים ואיהו לא כתב ליה ש"מ כו':
36 בבקעה גדולה - שיש בה שדות הרבה והן שלו וכגון שהיה עומד באחד מן השדות ואמר לו שדי זו אני מוכר לך והדמים מודיעין ליכא למימר לא גבי בירה ולא גבי בקעה דהא אין אונאה לקרקעות:
37 וצריכא - לאשמועינן גבי בירה ובקעה דמצרים הרחיב לו:
38 משום דהא תשמישתא לחוד כו' - בית ובירה אין תשמישן שוה לפיכך אין בירה בכלל בית ואמרי' מצרים הרחיב לו אבל שדות שבבקעה שהכל עומד לחרישה אימא דכולה זבין דבקעה בכלל שדה:
39 דלא הוה ליה למימצר - לחוד דלא ידע מוכר היאך ימצא שדה אחת בתוך שדותיו והלכך הוצרך להרחיב מצרים ולכתוב שדה ראובן מן המזרח ושדה שמעון מן המערב וכן לכל ד' רוחות אבל גבי בירה שעשויה בנינין משונין זה מזה בין ברוחב בין באורך בין בגובה ועובי הכתלים והיה יכול למצור ולכתוב אותו בית שעשוי כן וכן ממזרח וכן לכל רוח ורוח ומדלא עשה כן איכא למימר דכולה זבין צריכא:
40 כמאן כרב נחמן אמר רבה בר אבוה - דמשום דס"ל דאמרינן בעלמא מצרים הרחיב לו הלכך תקינו לכתוב כן דלא ליטעון מוכר מצרים הרחבתי ויפסיד לוקח:
41 ארעא דבי רבי חייא - שקנה מרבי חייא ארעא לשון יחיד אמר ליה ויטול הלוקח הפחותה שבשתיהן דיד בעל השטר על התחתונה ומפרש גמרא ואזיל:
42 ואי א"ל - איניש לחבריה:
43 ארעתא - מזביננא לך:
44 בוסתני - גנות:
45 ופרדסי - כרמים:
46 זיהרא - כל הקרקעות קרויין כן: